תעודות סל, קרנות סל, והמדריך להשקעות צמודות מדד בשנת 2019

עומר גלעדי5 דקות קריאה
מדריך למתחילים: תעודות סל 101
שתף:

מעל 84 מיליארדי שקלים מנוהלים, נכון לתחילת שנת 2019, בקרנות סל – המוצר שלקראת סוף שנת 2018 החליף את תעודות הסל כמכשיר עוקב מדד. תעודות סל היו תמיד מהבחירות האהובות על משקיעים שמעדיפים השקעות סולידיות, בעלות סיכון נמוך ולטווח ארוך. מדובר במכשירי השקעה עוקבי מדד, כאשר ההנחה ש”אי אפשר לנצח את המדד”, הופכת את המוצר אטרקטיבי להשקעה. בעוד ישנם משקיעים שיעדיפו להשקיע ישירות במט”ח, במניות, או בתיקי השקעות מנוהלים – תעודות סל מציעות מספר יתרונות ברורים, עם השקעה בטוחה וללא צורך בניהול אקטיבי (או בתשלום דמי ניהול). כספי ההשקעה שומרים על הנזילות שלהם – אבל המשקיע לא חייב לעקוב אחר ביצועי התיק שלו, מתוך ההנחה שמדד הוא מכשיר השקעה שיודע לשמור על יציבות ועל רווחים לאורך זמן.

 

בסוף שנת 2018 הושלמה רפורמת תעודות הסל בשוק ההון, וכל תעודות הסל (ETN) הפכו קרנות סל (ETF), ב”תיקון 28 לחוק ההשקעות המשותפות בנאמנות”. התוצאה היתה מחיקה של עשרות תעודות סל בשוק הישראלי, כמו גם “בריחה” של משקיעים מהתחום (לנו נדמה שבצדק), עם צמצום ההשקעות בשוק תעודות הסל וקרנות הסל בכ – 25%. יצאנו לבדוק – עם השלמת הרפורמה, האם ומדוע כדאי להשקיע בקרנות סל, ומה היתרונות והחסרונות במוצר השקעה זה?

 

מה הן בכלל תעודות סל
היקף השוק של תעודות הסל נאמד בסוף שנת 2018 במעל 110 מיליארדי שקלים, ועם השלמת הרפורמה של תעודות הסל, שהפכה אותן לקרנות סל – נחתך שוק ההשקעות במוצר במעל 20%, כמעט בין לילה

 

עקרונות ההשקעה בתעודות סל

תעודת סל היתה מכשיר השקעה לכל – עם מינימום ניסיון נדרש על מנת לרכוש או למכור אותה, עם סיכון נמוך והתאמה מלאה להחזקה גם לאורך זמן וללא ניהול – תעודת סל אפשרה (ועדיין מאפשרת – בשמה החדש ועל פי סט חדש של רגולציות) גם למשקיעים חובבים, למשקיעים שונאי סיכון, ולמשקיעים שמחפשים לנהל תיק השקעות סולידי בניהול מינימאלי לאורך זמן – מכשיר השקעה יציב, ובדרך כלל רווחי. רציונאל ההשקעה בתעודות סל גרס כי “אי אפשר לנצח את המדד”, ומכאן אטרקטיביות ההשקעה בהן.

 

גישת ההשקעה עוקבת המדדים היא גישה פופולארית בתחום ההשקעות, והיא מהשכיחות בתיקים שמעדיפים השקעות ממועטות בסיכונים – בדרך כלל עם רווחים נמוכים ויציבים לאורך זמן, ותוך חיסכון על דמי ניהול התיק. מדדים הם כלי השקעה שמכילים מספר קבוע מראש של המניות החזקות בכל תחום, כאשר לכל מניה משקל במדד על פי שווייה. כך, למעשה, המדד מהווה צבר של המניות החזקות בכל תחום, ומשקף את רמת המחירים של המניות הנסחרות בתחום.

 

הנה כמה מהמדדים החזקים והמוכרים בישראל:

  • ת”א 35, ת”א 90 ות”א 125 – מדד המכיל את 35, 90 או 125 המניות החזקות במשק הישראלי. במדד ת”T 125, למשל, מניות בתחום הפיננסים, הייטק, ואחרים – ומניות למשל הכלולות במדד ת”א 125, הן מניות בנקים (לאומי, פועלים, דיסקונט, ואחרים), מניית טבע, כיל, נייס, שטראוס, ורבות אחרות
  • ת”א תעשייה – מדד מניות בתחום התעשייה,
  • מדד התל בונד – מדד של אגרות חוב קונצרניות, הכולל 20 אגרות חוב בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בתחום
  • ת”א SME60 – מכיל 60 מניות מהגדולות והבולטות בשוק, שלא נכנסו למדד ת”א 125
  • ת”א בנקים
  • ת”א נפט וגז
  • ת”א טק-עילית
  • ועוד

 

רכישת תעודת סל אפשרה למשקיעים לעקוב אחר מחירי המניות הכלולות במדד, כאשר ההנחה היא שחברות חזקות וגדולות כל כך לא מאבדות מערכן אלא במקרים נדירים. המדד מספק גם אמצעי מובנה לגידור ההשקעה, כאשר אם מנייה של חברה אחת מאבדת מערכה – שאר המניות שבדרך כלל עולות באופן איטי ויציב מכסות על ההפסדים ושומרות על יציבות המדד.

 

 

תיקון 28 או רפורמת תעודות סל – התעודות הופכות לקרנות סל

תעודות סל היו מוצר השקעה שבו מנהל הקרן חויב לספק את התשואה בהתאם לעלייה במדד. הרפורמה שהפכה את כל תעודות הסל לקרנות סל, משחררת את מנהל הקרן ממחויבות זו, ומקטינה את הסיכון שמנהל הקרן חשוף אליו, להפסדים. לצד זאת, מחויב מנהל הקרן לעשות את כל המאמצים על מנת לספק למשקיעים את התשואה המתאימה לעליית המדד שאליו צמודה קרן הסל. למעשה, הרשות לניירות ערך מאשרת למנהלי קרנות הסל לספק (להפחתת סיכוני החברה המנהלת) רצועת ביטחון של 0.3%, שתאפשר לקרנות הסל לספק תשואות שעוקבות אחר המדד – אולם אינות זהות לשינויים במדד. בנוסף לשינוי זה, המאפשר בפועל התנהלות של קרנות סל בתשואות שונות ביחס למדד שאחריו הן עוקבות, דמי הניהול של קרנות סל גבוהים ביחס לדמי הניהול של תעודות סל.

 

קרנות הסל החדשות הן למעשה קרנות נאמנות מחקות מדד – הן מוצר השקעה שכפוף לקרנות נאמנות, כאשר כספי המשקיעים מתנהלים בחשבון נאמנות, ושייכים למשקיעים. בנוסף, הרגולציה והתקנות לניהול קרנות סל פחתה, כמו גם גובה הביטחונות שנדרש על מנת לנהל תעודת סל. על כן – מנהלי קרנות חדשים נכנסו – ועוד ייכנסו לשוק, שהופך תחרותי יותר.

 

תעודות סל - מוצר השקעה
תעודות סל היו מוצר השקעה שבו מנהל הקרן חויב לספק את התשואה בהתאם לעלייה במדד

 

מה ההבדל בין קרנות סל וקרנות מחקות?

בניגוד לקרנות סל, שהן מוצרי השקעה שעוקב אחר מדד מסויים – קרנות מחקות הן קרנות נאמנות שמנהלן שואף לחקות את התשואה במדד אחריו עוקב מוצר ההשקעה. בקרנות מחקות לא מבוצע כלל מסחר בבורסה (בניגוד לקרנות סל), והרכישה והמכירה של קרנות מחקות אך ורק על פי שווי נכסי הקרן (בניגוד לקרנות סל, שם הרכישה והמכירה לפי מחיר הבסיס ליחידה של הקרן). בשני מוצרי ההשקעה רכישה ומכירה של יחידות מבוצעת על ידי מנהל השקעות או על ידי המשקיע עצמו, כאשר הלקוח נדרש לשלם עמלה לבעלי התפקיד בבורסה. הפיקוח וההסדרה של שני מוצרי השקעה אלה, הם קרנות סל וקרנות מחקות – לפי חוק השקעות משותפות (והתיקון שלו).

 

 

אז איך משקיעים בקרנות סל?

בישראל מאות קרנות סל שניתן להשקיע בהן. ההשקעה בקרנות סל מתבצעת על ידי רכישת “יחידות” מהקרן לפי שער בסיס, והעלויות הן עלויות רכישה ומכירה, בדומה להשקעה בניירות ערך. בישראל ניתן לאתר קרנות סל הצמודות למדדים של מניות בישראל או בחו”ל; קרנות סל אג”ח; קרנות סל סחורות; ושני סוגים מעניינים במיוחד של קרנות סל – אלה הן קרנות סל ממונפות, וקרנות סל שורט.

 

קרנות סל ממונפות הן קרנות שבהן נקבע מראש מינוף – הוא מכפיל, להכפלת התשואות (במקרה של רווח, כמו גם במקרה של הפסד). קרנות סל ממונפות מאפשרות רווחים גבוהים יותר – אך הן מוצר השקעה סולידי פחות ומסוכן יותר. דוגמאות לקרנות סל ממונפות: קסם EFT ממונפת; תכלית סל ממונפת; ועוד.

 

קרנות סל בשורט, מאפשרות להשקיע בכיוון ההפוך ביחס למדד, כלומר – כשהמדד עולה, הן יורדות ולהיפך. זהו מכשיר השקעה נהדר בעיתות בהן אתם משוכנעים שמדד כלשהוא צפוי לרדת – ובאופן עקרוני, מוצרים בשורט הם כלים מקובלים עבור גידור סיכונים.

 

קרנות מובילות בישראל לאחרונה הן, למשל – קרן תכלית סל ת”א 35 (הצמודה למדד ת”א 35); קרן סל קסם ETF הצמודה למדד המניות בחו”ל S&P 500; קרן הסל פסגות ETF שקלית ריבית קבועה ממשלתית – הצמודה לאג”ח קונצרנית ממשלתית; תעודות סל נפט ארה”ב, איי-שיירז המשקיעה בכסף או יונייטד סטייטס גז טבעי; ורבות נוספות.

 

כל מי שברשותו חשבון נאמנות או חשבון השקעות – יכול לתת פקודת קנייה או מכירה לקרנות סל ולהחזיק מהן בתיק ההשקעות שלו. במרבית הבנקים תוכלו לקבל ייעוץ השקעות בעניין השקעה בקרנות סל.

 

מתי קרנות סל הן בדיוק מה שאתם צריכים?

להוציא קרנות סל ממונפות, חיה מוזרה שמגבירה סיכון עבור מוצר שנועד להציע אפיק השקעה ללא סיכון כלל – קרנות הסל, כמו גם תעודות הסל לפניהן, מהוות ערוץ השקעה בטוח ואטרקטיבי, בדמי ניהול שהם יחסית נמוכים ותוך מעקב אחר המדד – שהוא תמיד “אזור היציבות” בכל שוק השקעות שתבחרו. מכאן עולה, כי תעודות הסל, אותן החליפו קרנות הסל (שהן כנראה מוצרים קצת פחות אטרקטיביים למשקיעים – אבל עדיין מציעים את אותה השקעה סולידית ויציבה) הן דרך טובה להשקיע את החלק הסולידי של תיק ההשקעות שלכם. כל שתצטרכו לעשות הוא לבחור את המדד שאתם רוצים לעקוב אחריו (או את מנהל ההשקעות שתרצו שינהל את קרן הסל שלכם) – ולהשקיע כל סכום במוצר השקעה פסיבי זה, שמתאים להשקעות לטווח ארוך. שימו לב, שקרנות סל ממונפות וקרנות סל בשורט (שנועדו לגדר סיכונים על עליית המדד או במקרים בהם האמונה היא שמחירי המדד יצנחו) הם מוצרים שונים, בהם כן נדרשת השקעה מלאת תשומת לב, ולא אחת מדובר על השקעה קצרת טווח.

 

שתף:
קבלו טיפים על חיסכון השקעות וכלכלה מעשית
https://www.reali.co.il/wp-content/themes/realitheme